המפתחות לא להפוך את החיפזון לדרך חיים

לְמַהֵר

החברה הזו מאלצת אותנו ללכת לרוץ ממקום למקום. עם זאת, למהר לא אומר בהכרח חשיבה זריזה יותר, עשיית דברים טוב יותר או חציית ההתחייבויות שלנו מהרשימה מהר יותר. אז למה לא לנסות לשנות דברים?

אנחנו חיים בחיפזון. אנחנו מרגישים צורך להיות פרודוקטיביים, של לעשות דבר אחד אחרי השני ולענות להודעות באופן מיידי. אנחנו חולמים על ארוחה שקטה, יום חופש וכמובן על החגים, אבל כשהם מגיעים לא תמיד מצליחים להתנתק. האם אתה מרגיש מזוהה? הגיע הזמן לעצור את זה.

האם אתה פוגש חבר לארוחת צהריים ושם לב יותר לטלפון שלך? האם השיחות שלך תמיד קשורות לעבודה, כמה אתה עסוק וכמה מעט זמן יש לך? אתה לא יודע מה לעשות או שאתה מרגיש רע כשיש לך כמה שעות פנויות? הפיכת החיפזון לדרך חיים מביאה איתה לעתים קרובות מתח וחרדה. ולא, אנחנו יודעים שזה לא קל להחליף את השבב אבל הנה כמה כלים לעשות את זה.

מתח

עדיף

מה חשוב ומה לא? לכל אחד מאיתנו סולם ערכים שונה ולכן סביר מאוד שנענה על השאלה הזו אחרת. הדבר החשוב הוא לפעול בצורה קוהרנטית ביחס למה שתופס את המקום החשוב ביותר אצלך פירמידת סדרי העדיפויות. כי לא, לא הכל חשוב באותה מידה. לתת לעצמנו זמן לחשוב על זה ולקבוע סדרי עדיפויות חשוב לא פחות מאשר לארגן את היום או השבוע שלנו לאחר מכן בהתאם.

דברים אחד אחד

לטפל בדברים אחד אחד. אתה בטלפון עם חבר? התמקדו בשיחה. לאחר מכן תוכל להשתתף במיילים שמגיעים לטלפון שלך או להכין את רשימת הקניות. אתה הולך לשבת לאכול? הימנע מהסחות דעת על ידי השתקת הנייד שלך ותיהנה מהאוכל שלך. תעדוף ותן זמן לכל דבר. עשה אותם בצורה נוכחת ומודעת. לא על ידי לזרז את עצמנו, על ידי עשיית יותר דברים בפחות זמן, אנחנו מרוויחים יום.

למדו לומר לא

מה שנראה הכי פשוט הוא כנראה המסובך ביותר. בהזדמנויות רבות אנחנו שמים את רצונותיהם של הסובבים אותנו במקום הראשון לשלהם. אנחנו עושים את זה מחשש לאבד ידידות, שהם לא יתקשרו אלינו ממקום עבודה שוב, שהם חושבים שאנחנו אנוכיים... אחרים כי אנחנו אפילו לא עוצרים לחשוב אם מתחשק לנו, אם יש לנו זמן או להרגיש אנוכי על שעושים את זה. ועם כל מחשבה כזו מתערערת הרווחה הפסיכולוגית שלנו ואיתה גם יכולת ההנאה שלנו.

לא

קבע לוחות זמנים והתנתק

הצבת גבולות לא רק מומלצת, היא הכרחית. מגבלות זמן, מצד אחד, עוזרות לנו להימנע מהסחות דעת ו למקד את תשומת הלב שלנו בפעילות אחת נחושה בדעתה. הגדירו שעות עבודה וזמן לביצוע כל משימה כדי למנוע שהמוח יתפזר בדברים אחרים.

זה גם מציב גבולות לטכנולוגיה. האפשרות להיות מחוברים ברציפות יצרה בנו תלות כזו שאנו מרגישים נאלצים לענות על כל ההודעות באופן מיידי. המיידיות הפכה לחרב פיפיות איתה עלינו ללמוד להתקיים יחד. השתקת התראות בנייד או שמירתו במגירה כשצריך לשים לב למשימה או פעילות ספציפית היא דרך להבין שלא הכל דחוף, שלא קורה כלום כדי לעכב דברים. האם אתה מרגיש עצבני לעשות את זה? הגדר את הטלפון כך שיגיעו רק שיחות מאנשי קשר שנראה לך שדחוף להשתתף בהם.

תהנה ממה שמרגיע אותך

האם יש פעילות ספציפית שגורמת לך להרגיש טוב? לצאת לטייל, לקרוא ספר, ללכת לחדר כושר, לדבר עם חבר, לשתות קפה בשתיקה, להתרחץ... חשוב לשריין זמן לאורך כל השבוע לדברים האלה וליהנות מהם בלי הסחות דעת. כשאתם מתכננים את השבוע שלכם, סמנו בצבע שאתם הכי אוהבים את הזמן שאתם הולכים להקדיש להם, זה יכול להיות 15 דקות ביום או שעה במשך יומיים בשבוע... ותנו לזה את החשיבות. יש ל.

ואתה, האם חיפזת דרך חיים או שאתה מרחיק אותה?


היה הראשון להגיב

השאירו את התגובה שלכם

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

*

*

  1. אחראי לנתונים: מיגל אנחל גטון
  2. מטרת הנתונים: בקרת ספאם, ניהול תגובות.
  3. לגיטימציה: הסכמתך
  4. מסירת הנתונים: הנתונים לא יועברו לצדדים שלישיים אלא בהתחייבות חוקית.
  5. אחסון נתונים: מסד נתונים המתארח על ידי Occentus Networks (EU)
  6. זכויות: בכל עת תוכל להגביל, לשחזר ולמחוק את המידע שלך.